הרשמה לניוזלטר
ערוץ הטיולים 
ערוץ החיים הטובים
ערוץ הבריאות 
ארץ הזית
כבר אלפי שנים שמן הזית נעצר על אדמת הארץ הזו, לשמח בו מלכים, עורם של גברים ונשים. שמן זית למאור ושמן זית לארון התרופות הקדום. עם השנים התבסס שמן הזית במטבח המקומי, בלי להתעכב על איכויות. מה שהביא הגשם, מה שנתנה השנה.
הכתבה בשיתוף מועצת הזית
הוספת תגובה 
רוב אנשי העליות הראשונות שהכירו את עץ הזית מהמקרא, לא ששו לקראתו. אחרי גלות בת אלפיים, הם לא אימצו אותו למזווה שלהם. חשדנים, הם טיפחו תעשיית שמנים צמחיים, סויה, חיריע מי אמר שמן תירס ולא קיבל?! תעשייה שנולדה בראשית המאה ה-20', אז, יזמיי הדור, ניסו כוחם בהפקת שמן זית מגפת באמצעים כימיים וחימום. שיטות אותן ייבאו מאירופה עד שבשנות ה-70' נאסר על שיווק השמן הזה למאכל אדם. לרגע לא עלה על דעתם היהירה שהם, שגרירי המודרנה, יעצרו שמן זית כמו אחרוני הפלאחים בסביבה.
ספרי בישול בשנות ה-30 שמומנו ברובם על ידי יצרני מזון מקומיים קוראים לשימוש בשמנים האלה שהולכים ומתמקמים כאופציה המובילה במטבח הארצישראלי, ומשך העשורים הבאים שמן הזית כמעט ומודר לחלוטין מהמטבח הציוני. גם מי שהכיר אותו מהמולדת הישנה, שמר את ההתנסות בו לטיולי סופ"ש בישובים ערבים, וקם בארץ דור שנשבע בשם סירי אמהות שדגים לשבת מכינים רק עם שמן סויה או תירס, כאילו שבמגרב מישהו בכלל שמע על אלה.
בשנות ה-90' החלו מופיעים סדקים קטנים בהגמוניה הכמעט מוחלטת של השמנים הצמחיים. עולם המסעדות החל מבעבע ושפים כמו חיים כהן, ארז קומרובסקי, אייל שני או רפי אדר מפרונטו, החלו מגלים עניין בשמן זית מוקפד ואיכותי.
גם אנשי התזונה החלו קושרים כתרים לסגולותיו. מדברים בשבחו עם תווית אזהרה אחת שהמחונן הזה לא מתאים למעשיי מטבח.
אולי זו היתה האיכות הירודה של השמנים שהסתובבו אז בארץ הם שהלעיזו עליו, שהזהירו מפני חום האש ההופך אותו ממועיל למרעיל, כאילו עולם שלם החי מהזית לא רואה או לא מבין .רק בשנים האחרונות מתחילה לחלחל ההבנה שאין טוב משמן זית לבישול טיגון או אפייה.
במל, בסוף שנות ה-80' חקלאים בליווי חוקרים, בראשם פרופסור שמעון לביא, התאהבו במלאכה התובענית. מדריכים חקלאיים ובראשם איש מועצת הזית, ששמורות לו זכויות גדולות בפיתוח הענף, ד"ר פתחי עבד אל האדי, למדו איך את הזן יש לטפח ולהיטיב בהרכבה, זנים יובאו זנים פותחו ונבלי והסורי הם כבר מזמן לא היחידים הכותבים את נוף הארץ הזו.
יצרנים למדו את דרך השמן מהכרם אל בית הבד, ג'ריקנים מפלסטיק צהוב התחלפו בפחים, ובקבוקי פלסטיק תכולים, התחלפו בבקבוקי זכוכית כהה. ישראל היתה למובילה בכל הקשור לגידול הזית בחקלאות אינטנסיבית. זנים שטיפח לביא הפכו מבוקשים במטעי העולם החדש, ובעולם בו משבר האקלים פוגע כמויות הפרי, הידע שנצבר כאן נדרש גם בארצות בהן גידול הזית הוא ענף מסורתי.
את שנשתל באותן השנים יכלו מגדלי הארץ לקטוף עכשיו, בשנים בהן המשבר העולמי הולך ומעמיק, רק שמדיניות מתמשכת שעודדה יבוא מאיימת על הענף הזה שראשיתו באדמה הזו.
ואולי, מתוך זוועת הימים, מהאדמה המפוייחת, תלבש הארץ שלמת זית ירוקה, והעץ המיטיב יכסה אותה, יחבוש את פצעיה. והיא, היודעת אותו מקדמת דנן, תיטיב איתו וימלאו בתי הבד שמן זית.
אולי תשתנה הגישה ובמקום לעודד יבוא, ישראל תהיה ארץ המשכילה לבסס ביטחון תזונתי, משכילה לספק את כל תצרוכת השמן שלה לעצמה בעצמה. ארץ זבת זהב נוזלי
עקבו אחרינו
