על תווים ותוויות

על מדפי הסופר, שם שדרות בקבוקי שמן זית ועליהם תוויות מצוירות, תלמים חרושים, עם או בלי טרקטור, והיד נשלחת לאחוז בהבטחה ארצישראלית, הבטחה חקלאית מקומית. רק שאז, כשמסובבים את הבקבוק, מגלים מאחור שהשמן יוצר בארץ אחרת. אם לא כולו לפחות ברובו.

הכתבה בשיתוף מועצת הזית

זה כבר שנים שפה, בארץ בה צומח הזית מראשיתו, מושחים בשמן זית הבטחות להורדת יוקר המחיה. מדיניות ממשלתית עודדה יבוא מארצות בהן חקלאים מסובסדים מה שהביא לכאן בעיקר עודפי ייצור משנים קודמות ובזול.

הטעיית התווית הציונית, הציניות כלפי אלה המבקשים לתמוך בחקלאות מקומית או להקפיד על צריכת שמן זית טרי, כזה הממצה את יתרונות הטעם והבריאות, היא החלק הפחות נורא בצד המכוער של היבוא לארץ.

משבר האקלים, מחלות עצים, המחסור במים, כל אלה פגעו ופוגעים בכמויות שמן הזית המופקות העולם. המחירים עולים, התחרות קשה, מלאכת הזיוף היא קלה ובשביל לעלות עליה נדרשת עבודת מעבדה.

בקיצור,  הפיתוי הוא גדול, במיוחד בארץ שמשך שנים איש לא באמת הטריד יבואנים בבדיקות איכות של השמן. בטח שלא הציקו להם בשאלות כמו, למשל, איך הם מצליחים למכור שמן זית במחירי רצפה בשעה שבאירופה המחירים נמצאים בעלייה מתמדת. וככה, מול מדפים המתמלאים בשמני זית מפוקפקים משהו, נמלא נוף הארץ בגדמי עצי זית שהותירו אחריהם חקלאים שהתייאשו מול תחרות שלא באמת השאירה להם סיכוי.

ככה זה נמשך עד שבשרות המזון במשרד הבריאות (בסיוע ענף הזית) הוחלט שהגיע הזמן לבדוק. 15(!) איסופים יזומים, ריקולים כמו שנהוג לקרוא להם, התקיימו בשנה האחרונה. רובם לשמנים מיובאים, שבבדיקות מעבדה מצאו שאין קשר בין המוצהר על התווית לבין מה שבתוך הבקבוקים.

תחת הבטחות לשמן זית הכי טוב שיש,  נמצאו שמנים צמחיים זולים לפעמים עם תוספים כימיים. בחלק מהמקרים לא נמצאה אפילו טיפת שמן זית. בכולם לא נמצאה טיפת בושה.

על ארבע דרגות איכות מסחריות, מבוססות מדע, נשען התקן של ארגון הזית העולמי: כתית מעולה, כתית, רגיל (אורדינרי) וזה שאינו ראוי למאכל – שמן המאור. הדרגות נקבעות על פי בדיקות כימיות ואורגנולפטיות, כאלה הנסמכות על חוש הטעם והריח של טועמים מקצועיים היודעים לאתר מציאת פגמים ולנקד איכויות.  הבדיקה הכימית שמבוצעת במעבדה בודקת בין השאר את אחוז חומצות השומן החופשיות בשמן הזית. ככל שדרגת החמיצות נמוכה (זו המודדת את אחוז חומצות השומן החופשיות בשמן) , ככה יציבות השמן גבוהה יותר. רמת חמיצות נמוכה מעידה על תקינותה של שרשרת הייצור של השמן, מהגידול, דרך המסיק, העצירה והאחסון שלו. כל שמן זית שרמת החמיצות בו היא מתחת ל-0.8%, מוגדר ככתית מעולה והוא יופי בשבילכם ובשביל הגוף שלכם.

עולם הזיופים לא מצטנע. שמנים שלא פגשו זית בחיים, מצהירים על עצמם שהם כתית מעולה, שמנים שהופקו מקטניות מצהירים באותיות קידוש לבנה שהם שמן זית כשר לפסח. כולם יודעים לספר שהם מכבישה קרה, מה שאומר שהשמן שלפניכם הופק בלי להשתמש בחום גבוה שמגדיל כמויות אבל פוגע בערכים התזונתיים שלו, אלה שהעלו את קרנו של שמן הזית, שהפכו אותו שם נרדף לבריאות, יצרו ביקוש בעלייה מתמדת לזהב הנוזלי כפי שכינו אותו בעולם העתיק.

 מעשיי הזיוף והטשטוש ילכו ויגדלו, רק בדיקות מעבדה מורכבות ידעו לספר לכם אם יש איזה שד אצליכם בבקבוק. להכניס שמן זית למקרר, לבדוק אם הוא מתגבש, זו בטח לא בדיקה לכלום. מקסימום היא יודעת לספר על אחוזים גבוהים של שעווה בקליפת הפרי. ולכן הדרך המומלצת היא לקנות מצרכן מקומי, שמן זית מבית טוב, יצרן שאתם מכירים. הכלי הנוסף העומד לרשותכם הוא תו האיכות של מועצת הזית. אותה טיפה מוזהבת המופיעה על הבקבוקים ופירושה שהשמן בבקבוק נעצר בארץ, טופל כראוי ועמד בבדיקה האורגנולפטית והכימית.

הטיפה הזו היא תו האיכות היחידי שמעיד על פיקוח ממשי ולא כל מיני תווים שיצרנים שהוצאו מחוץ לתו החלו מעצבים בעצמם לעצמם בעיקר בשביל לערבב את הצרכן. 

    הרשמה לניוזלטר

    !זמן מעולה להרשם לניוזלטר שלנו
    .הישארו מעודכנים בתכנים של כל הערוצים

    עקבו אחרינו

    0 תגובות

    אולי יעניין אותך גם