מרגיש/ה בדאון? כל מה שרצית לדעת על תרופות נוגדות דיכאון

האם תרופות נוגדות דיכאון יעשו אותנו מאושרים? הפסיכיאטר ערד קדוש עונה.

תרופות נוגדות דיכאון מצויות בשימוש החל משנות החמישים של המאה הקודמת. במהלך השנים הופיעו תכשירים חדשים אך מנגנון הפעולה לא השתנה באופן ניכר – מדובר בתכשירים שמטרתם לטפל בתסמיני הדיכאון.

בשנת 1987 נכנסה לראשונה לשימוש התרופה ‘פרוזק’, שעשתה מהפך בתפישה של הטיפול בדיכאון בפרט וניתן לומר שגם בתפישת המחלות הפסיכיאטריות בכלל.
מדובר בתרופה שעובדת על חסימת המשאבה הממחזרת את אחד המתווכים העצביים הקשורים בבסיס הביוכימי של הדיכאון. זהו הסרוטונין המפורסם. למעשה גם התרופות הישנות יותר, שנקראו טריציקלים (בשל המבנה המולקולרי שלהם המורכב מ- 3 טבעות), עבדו במנגנון דומה, אלא שהשפעתם הייתה על מספר מתווכים, מה שהוביל לריבוי תופעות לוואי.

פרוזק נחשבה לפורצת דרך מכיוון ששיווקה לווה בקמפיין שהבטיח להעלים את הדיכאון בכדור אחד ובמיעוט תופעות לוואי. האמת היא שלתרופה דווקא היו תופעות לוואי ומהר מאוד הסתבר שלעתים יש גם צורך במינונים גבוהים מכדור אחד, אבל פריצתה של התרופה אפשרה לקיים דיאלוג פתוח על דיכאון, להפחית את הסטיגמה סביב המחלה ולאפשר דיון על מחלה נפשית בשפה ביולוגית, כמו כל מחלה אחרת.

בהמשך פותחו תכשירים נוספים המתבססים על מנגנון הפעולה של הפרוזק, כמו: סרוקסט, לוסטרל, ציפרמיל, פבוקסיל וציפרלקס וכמובן התכשירים הגנריים המבוססים על אותם המולקולות של תרופות המקור. עם הזמן ובמקביל פותחו גם תכשירים עם מנגנוני פעולה מגוונים יותר.

לגבי כל התרופות הללו חשוב לזכור: מדובר בתרופות יעילות, שאינן גורמות להתמכרות, אך גם לא מדובר בתרופות הרגעה ובטח שלא מדובר בתרופות קסם שיגרמו לנו להיות מאושרים.

אז מה כן עושות התרופות נוגדות הדיכאון?

התרופות אמורות להוביל לנסיגה של תסמיני הדיכאון, באם קיים דיכאון. לכן הדבר החשוב הוא קודם כל לאבחן נכון את ההפרעה. בכל התרופות נוגדות הדיכאון יש סיכוי להופעת תופעות לוואי, בעיקר בשבועיים הראשונים של הטיפול. לרוב מדובר בתופעות לוואי קלות שחולפות, אך לעיתים תופעות הלוואי מצריכות החלפת הטיפול. תופעות הלוואי השכיחות קשורות במערכת העיכול, אי שקט, הזעות, כאבי ראש והפרעה בתפקוד המיני.

כל תופעות הלוואי הפיכות כמובן. התרופות צריכות להינתן בעליה הדרגתית של המינון על מנת להימנע מתופעות לוואי. קביעת המינון תקבע על פי התמונה הקלינית וצריכה להיתפר למידותיו של המטופל. אסור בשום אופן להפסיק את הטיפול התרופתי ללא התייעצות עם המטפל. משך הטיפול, לרוב, הוא לפחות חצי שנה וייתכן גם שנים.

לסיכום, לכל אדם הסובל מדיכאון ניתן לתפור חליפה טיפולית המתאימה לצרכיו האישיים. חשוב לפנות מוקדם ככל שניתן ולא פחות חשוב לנהל דיאלוג שוטף עם הצוות המטפל על מנת להשלים את תוכנית הטיפול באופן מלא ומבוקר.

עוד באותו נושא:

מחלה שכיחה אך ברת טיפול: אל תתנו לדיכאון להרוס לכם את החיים

אל תתביישי לבקש עזרה! אחת מתשע נשים סובלת מדיכאון אחרי לידה

זעפרן: תוסף התזונה שיעזור לכם לצאת מדיכאון