גילוי מוקדם של פצעי סוכרת – ההבדל שבין ריפוי לקטיעה

פצעי סוכרת הם אחד הסיבוכים החמורים והנפוצים ביותר בקרב חולי סוכרת, והם נחשבים לגורם מספר אחת לקטיעות לא טראומטיות של גפיים תחתונות בעולם המערבי. עם זאת, בעזרת גילוי מוקדם, טיפול ממוקד וניהול רפואי נכון – ניתן להפוך את הקערה על פיה. כבר בשלבים הראשונים, כאשר הפצע עדיין שטחי וקטן, הסיכוי לריפוי מלא גבוה משמעותית

הכתבה בשיתוף https://merkaz-sukeret.co.il/

למה פצע סוכרתי מתפתח מלכתחילה?

מידע עדכני והנחיות לגילוי מוקדם של פצעים סוכרתיים תוכלו למצוא באתר מרכז סוכרת, המרכז מידע רפואי חיוני לחולי סוכרת ובני משפחותיהם.

חולי סוכרת סובלים ממספר תהליכים בגוף המגבירים את הסיכון להתפתחות פצע:

• ירידה בתחושת הכאב (נוירופתיה): החולה לא מרגיש חיכוך, לחץ או חום – וכך נגרם נזק לעור מבלי שהבחין.
• ירידה בזרימת הדם: חסימה של כלי דם קטנים מפריעה לריפוי טבעי של פציעות קלות.
• תגובה חיסונית מוחלשת: מערכת החיסון מתקשה להילחם בזיהומים, גם פשוטים.
• מעמס מכני: לחץ כרוני מאזורים מסוימים בכף הרגל (עקב נעליים לא מותאמות, הליכה לא מאוזנת ועוד).

כל אחד מהגורמים הללו, ובעיקר שילובם, עלול להביא להתפתחות של פצע איסכמי, דלקתי או נוירופתי – שבלעדיהם היה נרפא בקלות.

זיהוי מוקדם – מתי פצע מתחיל להיות מסוכן?

זיהוי מוקדם – מתי פצע מתחיל להיות מסוכן?

סימנים מוקדמים שיש לשים לב אליהם:

• שינוי בצבע העור בכף הרגל – כחלחלות, אודם מקומי או כתם כהה
• חיכוך חוזר באזור מסוים (יבלת, שלפוחית)
• ריח לא רגיל מהגרב או הנעל
• הופעת סדק, יובש עמוק או עור קשה במיוחד
• חוסר תחושה ממוקד באצבע או בעקב

חשיבות המעקב היזום

רבים מהפצעים אינם מתגלים על ידי החולה – אלא על ידי צוות רפואי במהלך בדיקה תקופתית. לכן מומלץ לבצע בדיקה יומית עצמית של כפות הרגליים באמצעות מראה, ולשלב בדיקת פודיאטר כל 2–3 חודשים.

למה טיפול מוקדם קריטי?

סטטיסטיקות מדאיגות:

• מעל 50% מהפצעים הלא מטופלים מתפתחים לזיהום תוך 10 ימים
• פצע סוכרתי מזוהם מעלה פי 20 את הסיכון לקטיעה
• גילוי מוקדם מעלה את שיעור ההחלמה ליותר מ־90%

יתרונות בטיפול מוקדם:

• פחות צורך בהתערבות כירורגית
• מניעת חדירה לזיהום עצם
• קיצור משך ההחלמה
• הימנעות מטיפול אנטיביוטי ממושך
• הפחתת עומס נפשי וחברתי

שלבי טיפול ראשוניים לפצע שהתגלה בזמן

1. ניקוי יסודי של הפצע – בשיטה סטרילית ובפיקוח רפואי
2. חבישה מתקדמת – התאמה של סוג החבישה לפי עומק, לחות וזיהום
3. הסרת גורמי לחץ – התאמת מדרסים, נעליים רפואיות או הפניית המטופל לפיזיותרפיה
4. טיפול אנטיביוטי – לפי צורך ולפי תוצאות תרבית
5. איזון רמות הסוכר – אחד המרכיבים הקריטיים להצלחת כל טיפול פצע סוכרתי
6. מעקב רפואי רציף – לפחות פעם בשבוע בתחילת הדרך

המפתח – חינוך והדרכה

תפקידו של המטופל:

• לבדוק את כפות הרגליים כל יום
• לדווח על כל שינוי או כאב מיד לרופא
• לא לנסות "לטפל לבד" בפצעים – במיוחד לא בגזירה, חיתוך או מריחת חומרים לא רפואיים
• להקפיד על נעליים מותאמות אישית
• להשתתף בתכניות הדרכה לחולי סוכרת, בדגש על בריאות כף הרגל

תפקידו של הצוות הרפואי:

• לבחון כפות רגליים בכל ביקור שגרתי
• להדריך את החולה בשפה פשוטה וברורה
• לבצע מיפוי של אזורי סיכון לפי מבנה כף הרגל, היסטוריית פצעים ועוד
• לשלב מומחים כמו פודיאטרים, אחות פצעים, דיאטנים וכירורגים לפי הצורך

לסיכום

פצע סוכרתי שאינו מטופל בזמן עלול להפוך מסיבוך מקומי לבעיה מערכתית קשה. לעומת זאת, גילוי מוקדם וטיפול מקצועי יכולים להבטיח ריפוי מהיר, שמירה על הרגל ומניעת הידרדרות חמורה.
ההבדל נעוץ לא במזל – אלא במודעות, אחריות ותגובה מהירה.
למידע מקצועי נוסף על זיהוי, טיפול ומניעה של פצעי סוכרת – בקרו באתר מרכז סוכרת.