כאן עוד לא ביקרתם: מסע בדרום קוריאה

ביקור בדרום קוריאה יחשוף בפניכם מדינה מיוחדת שמשלבת בין ישן וחדש, היסטוריה, תרבות ואזרחים אדיבים שישמחו לארח אתכם

קוריאה היא אחת המדינות המסתוריות והמיוחדות ביותר באסיה. היא טובעת בין הרים, ובמקומות הגבוהים שלה גם בעננים. מדובר בחצי אי השוכן במזרח אסיה, בו מתגוררים כ-55 מיליון אנשים. ההיסטוריה שלה עשירה במלחמות ובפלישות רבות שהשאירו, עד היום, השפעות מגוונות וייחודיות. לצד זה, כמעט בכל פינה שם ישנם שרידים בולטים של הממלכה העתיקה סילה.

קוריאה באה במגע עם העולם המערבי, וכתוצאה מכך השתנתה המדינה; מוטציה שנוצרה מהכלאה של מסורת עתיקת יומין וטכנולוגיה מתקדמת. האליטה האינטלקטואלית של קוריאה דרשה יותר ברק טכני לעיני צעיריה, ובזכותה, כמעט לכל רוכל בשוק המקומי יש סמארטפון או חידוש טכנולוגי שעדיין לא יצא לשוק. ההשפעה הטכנולוגית מורגשת בעיקר בערים הגדולות כמו סיאול ובוסן, שהפכו את קוריאה להיפסטר הזקן והגזעי של אסיה. אחרי שהפכתי כמעט כל אבן בקוריאה וסביבתה, בכפרים הנידחים שלה ומחוצה להם, אני מביא הצעה מתומצתת למקומות מומלצים לביקור בה:

סיאול

בירתה המודרנית של קוריאה והעיר הגדולה ביותר במדינה, היא עיר הסלפי והלב הפועם של הכלכלה. העיר מחולקת לרובעים שמבתרים אותה לרצועות, כאשר המרכזיים שבהם הם ג’ונגנו, נאמדמאן, מיונג דונג, גאנגאם, איטאוון, מאפו וסיאוצ’ו. הם משלבים בתוכם ארמונות עתיקים, כמו ארמון צ’אנגיון, שנבנה כארמון קיץ לבית המלוכה בשנת 1,104, או ארמון צ’אנגדאוקונג, המכונה גם הארמון המזרחי.
בין כל הארמונות והמקדשים, רובצים האזורים התוססים והמודרניים ביותר של סיאול. מאות הרגליים הצעירות שמפזזות באזורים הללו, הפכו אותם למוקד משיכה עיקרי עבור תיירים שבאים לביקור בעיר הגדולה. זאת, למרות העובדה שהלוחות הטקטוניים הנמצאים שם גורמים ללא מעט רעידות אדמה.

מיונג-דונג

המקום הבולט להיות בו הוא מיונג-דונג, שממקום ברובע ג’ונגנו-גו (מרכז התרבות של סיאול), אחד מאזורי הקניות העמוסים של העיר; עשרות מסעדות, דוכני גלידה, בתי קפה, חנויות ודוכני מזכרות משובצים במקום. כיתות רגליים בסמטאות של מיונג-דונג, מביא את החוויה הסיאולית במלוא עוצמתה.

אינסה-דונג

עוד אזור תוסס הוא אינסה-דונג, האזור הכי צבעוני בעיר. זהו סטריפ ארוך, שהיה בעבר אזור אריסטוקרטי ואליטיסטי. היום זה מקום מדליק עם הרבה דוכני אוכל, אמנים, ציירים וגלריות. במקום אחר בעיר נמצא גם דהאנגנו; רחוב לצעירים רומנטיים שמאוכלס בעשרות בתי קפה ומסעדות.

השווקים בסיאול, כמו גוונגג’נג, דונגדאמון או הונדה, הם החלום הרטוב של כל חובב אוכל ושופינג. יש הרבה שווקים שם, אבל הבולט שבהם הוא שוק נמדנמון, שמעניק למטייל חוויה אותנטית. במהלך הביקור שם, אנחנו עדים לגרירת רגליים של מאות תושבים ותיירים במסלול של אספלט ומזכרות, שידבקו אליהם יותר מהר מכוס קפה בשדרות רוטשילד.
אמנות גם היא חלק מהתרבות הקוריאנית. באחד המקומות הגבוהים של סיאול יש אזור אורבני קטן ומסורתי, משופע בציורי גרפיטי על הקירות והמדרגות, שנקרא ‘נקסאן’. בין הסמטאות הצרות אפשר להבחין ביצירתיות ובאמנות הקוריאנית, וליהנות ממאקולי וסו-ג’ו, שני משקאות אלכוהוליים שלא כדאי לעזוב את קוריאה מבלי שטועמים מהם.

אנדונג

עיר פחות מתוירת, שנמצאת במרכז קוריאה, כשלוש שעות נסיעה דרומית לסיאול. אנדונג היא בסיס מצוין למטיילים שרוצים לבקר בכמה מוקדים חשובים של קוריאה, כמו בית הספר דוסאנסאוון קונפיוז’ן, שנמצא במרחק של חצי שעה נסיעה מחוץ לעיר, ומקדש בונגג’אונסקה המסתורי והמיסטי ששוכן בין ההרים.
אבל הפנינה המעניינת ביותר שלשמה מגיעים לאנדונג, הוא כפר החואה, שנמצא במרחק של 40 דקות נסיעה מאנדונג לכיוון ההרים. זהו כפר הפולקלור המושקע ביותר בדרום קוריאה, שמשמר את המסורת מן העבר. במהלך הביקור שם ניתן לחזות באורח החיים המסורתי כפי שהיה בקוריאה לפני מאות שנים, ולפגוש את תושביו שעדיין גרים בבתים המסורתיים.

דייג׳ון

דייג’ון היא עיר טכנולוגית להפליא, הממוקמת בחלקה הדרומי של קוריאה. היא סואנת יחסית, וטיול ברחובותיה מעניק הרפתקאה פיקנטית ללשון. היא מלאה באוניברסיטאות, מוזיאונים ומסעדות חריפות וטעימות. אם כבר נמצאים בעיר, כדאי לקפוץ לביקור במעיינות יוסיאונג ולהתפנק בספא קוריאני מקומי.

ז’יאונז’ו

ז’יאונז’ו היא עיר חשובה שמפורסמת בזכות האוכל הקוריאני שלה, הבניינים ההיסטוריים והפסטיבלים שמתקיימים בה. בערב, כשהעיר נדלקת באורות, נשים קוריאניות יוצאות לבושות בבגדים מסורתיים ומסתובבות ברחובות.
כפר האנוק, הכפר המסורתי בז’אונז’ו, הוא הפנינה המלוטשת ביותר בעיר. זהו כפר מיוחד במינו, עם שבילים לא סלולים, שבו גרים מאות תושבים שמשמרים בקנאות את אורח החיים מימי שושלת צ’וסאון ששלטה בקוריאה בשנת 1,392. הסמל הבולט של העיר הוא שער פונגנאממון, שנמצא ליד כפר האנוק. גם מקומות כמו מט מייסן, פארק קטן עם מקדש ופסלים עתיקים שחצובים בין הקירות, מפאר את העיר מרחוק, למרות מיקומו. אומוקדה ואימוקדה, מקדש פתוח שממוקם על גבעה ונותן מבט פנורמי מקסים, גם הוא חלק מהתפריט התרמילאי.

גיונג-ג’ו

גיונג-ג’ו היא עיר חוף הממוקמת בדרום מזרח קוריאה, ומחזיקה ב-250 אלף תושבים. היא היתה הבירה העתיקה של ממלכת סילה, מהמאה ה-7 עד המאה ה-9 לספירה. היום יש בה הרבה אתרים ארכיאולוגים ומבנים עתיקים שנשארו מאותה התקופה. העיר מכונה “מוזיאון ללא קירות”; יש בה מקדשים רבים המעניקים ברק לנופך הדתי, כמו מקדש גוגולסה – מקדש מעניין עם פסלי בודהה שנמצא על גבעה, ומקדש בולגוקסה.

כפר הפולק יאנגדונג, כפר קוריאני קטנטן ומסורתי שמחזיר את המטייל בו אחורה בזמן, נמצא גם הוא במרחק נסיעה קצרה מהעיר. ולמרבה הפלא, יש עדיין מספר תושבים שגרים שם.

בוסן

בוסן היא עיר הנמל הגדולה ביותר בדרום קוריאה, והמטרופולין השני בגודלו במדינה אחרי סיאול. העיר ממוקמת בדרום מזרח קוריאה, ויושבת על מצר קוריאה. הסנטר של העיר הוא כיכר הבשר; אזור סואן עם מספר רחובות והרבה דוכני אוכל שמוכרים מנות טעימות ואותנטיות, קרנבל של טעמים וריחות ואורגיה של מאכלים מסורתיים.
על העורק הראשי של הסנטר נטועים מאות חנויות, מסעדות ושווקים, כמו שוק ג’גלצ’י, שוק הדגים; סטריפ ארוך של דגים טריים ומאכלי ים טעימים. גם שוק גוקצ’ה, האזור הכי טוב של אוכל רחוב בקוריאה, שממוקם לא רחוק, באזור נמפו דונג, נחשב לאחד הטובים.

הסמל של בוסן הוא מקדש האאדונג יונגגונג, מקדש גדול וייחודי שמתנוסס על הים עם דרקון ענק שעומד ושומר עליו. המקדש משתרך לאורך הים בחלקו המזרחי, ומכיל בתוכו פסלי בודהה ובתי תפילה.
בקצה השני של העיר שוכן כפר מקסים שנקרא גמצ’און, כפר התרבות. הבתים הצבעוניים, בסגנון קוריאני ישן, ששוכנים במדרוני ההרים, נקראים ה”פבלות” של בוסן. בין הסמטאות הצרות יש ציורי גרפיטי יפים והרבה חנויות יצירה.

רגע של נחת לאוהבי הכלבים; אחרי עבודת רגליים קדחתנית בסמטאות הלא מסומנות של בוסן, נתקלתי בבית קפה ייחודי מסוגו (״Dog cafe״). זהו בית קפה עם רעיון מעניין שעומד מאחוריו; שתיית קפה ומשחק עם כלבים. מזמינים משקה, שותים ועל הדרך מלטפים כלב. התשובה הקוריאנית ל ״cat cafe” היפני.

האי צ’ז’ו

מחוץ לקוריאה עצמה, במרחק 120 ק”מ, נמצא האי צ’ז’ו, הנקרא בפי המקומיים “אי ירח הדבש”. זהו אי וולקני, שנוצר לפני כ-80 אלף שנים בהתפרצות וולקנית תת ימית. בגלל בידודו של האי מהיבשת, התפתחה בו שפה ותרבות שונות מהמקובל שם. תושבי האי מאופקים ומנומסים, וניתן להבחין בניב מעט שונה מהשפה הקוריאנית המקורית. במרכז האי שוכן הר געש רדום שנקרא הללה-סן, שפסגתו מתנשאת לגובה 2,000 מטרים.
תרמילאים שמגיעים לאי עוברים בדרך כלל בעיר צ’ג’ו, שנמצאת בצפון האי וקרובה יחסית לפארק הלאומי הלאסאן; פארק שממוקם על הר עם מרחבים פתוחים ונופים עוצרי נשימה. אפשר להתרשם מפריחת הדובדבן בפארק, כמו גם בכל קוריאה עצמה.
הדובדבן שבקצפת הוא הר חאסאן, שנמצא בנקודה הדרומית ביותר של קוריאה ונחשב מוקד עלייה לרגל של מטיילים שמגיעים למקום. טרק קצר לפסגה לוקח ארבע שעות לכל כיוון. אפשר להריח באוויר את הארומה המזוקקת שנשאבת ממפלי צ’יאונג’יון שבאזור, מקום נחמד עם שלושה מפלים טרופיים שרק מוסיף לאווירה הפראית ששוררת במקום.

שי זדה- תרמילאי, בלוגר ויוצר סרטים. שי מטייל כבר 20 שנים בדרכים ועד כה ביקר ב- 119 מדינות, 664 ערים, בתקציב של 5 אירו ליום. לעוד מסלולים בקרו בבלוג של שי מסביב לעולם

מומלץ לקרוא גם:

דרום אמריקה אחרי צבא – איך מתכננים?